Ab-LifeSchooling.com
Title
א-ב בחינוך ביתי - דף הבית
Description
Excerpted from the website description:
- דע את זכויותך בחינוך. אתר מידעני המציב את החינוך הביתי והפרטי בלב המיינסטרים, הורים מקבלים אחריות על חינוך הילדים. דרישה להעברת תקציב החינוך ישירות להורים. פתיחת בתי חינוך פרטים. קדם גם אתה את ילדך למאה ה 21 ממערכת הבנויה במתכונת המאה ה 19. המבנה המשפטי והתקציבי של מערכת החינוך, 7 שלבים מובנים בחינוך ביתי מידע רב מהארץ ומהעולם, מחקרים, מגזינים, חוקים, זכויות, אמנות, פסקי דין .
Additional Information
-
א-ב בחינוך ביתי פועל לקידום החינוך בישראל ובעולם, בדרך שבה ברירת המחדל תהייה גלויה ונהירה לכולם, הורים משפחות וילדים, לוקחים אחריות של אמת על החיים, החינוך, החיוך,הבריאות, וההשכלה שלהם
חובת המדינה להעניק לאזרחיה חינוך חינם, תתורגם רק לחובת מימון חינוך הילדים שלנו בכסף ובשווה כסף בסל חינוך, ללא מתווכים, ללא מגשרים, בתקציב המיועד ישירות לכל ילד, המהלך מבוצע תוך חיזוק השילטון המקומי, ויצירת מרכזים קהילתים, לבניית קשר טוב ויציב בין הילדים למשפחה ולקהילה,
מי שיאלץ להשתמש במוסד ציבורי במתכונת הנוכחית של גני ילדים ובתי ספר ציבורים עבור הילדים שלו, יהיה מי שנסיבות החיים יובילו אותו למצער, לחוסר אפשרות לקחת אחריות אישית על חינוך הילדים שלו, תוך קבלת עזרה מלאה או חלקית של המוסד. לאחר השלמת מהלך השבת האחריות והסמכות למשפחה, המוסד הציבורי יהיה מקום המכבד בפועל את עקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת העצמת זכויות הילד לא כמס שפתים.
חוסנה וחוזקה של כל שרשרת הם כחוסן החוליה החלשה ביותר המרכיבה אותה. החוליות בחברה אנושית הם משפחת האדם והאדם, אשר כל החיים שלהם, מלידה ועד סיום, בנויים סביב הגרעין המשפחתי העל-חוקתי שבהם נולדו, סביב הגרעין המשפחתי שהם יוצרים לעצמם וסביב הגרעין המשפחתי שילדיהם יוצרים, המשפחות והאנשים הם היוצרים את הקהילה העיר והמדינה, ולא המדינה יוצרת בשטנץ את האנשים אשר יתאימו לה.
חברה אנושית אשר אינה יודעת לשמר את ייחודיות הפסיפס האנושי המרהיב המרכיב אותה, ומנסה ליצור האחדה כפויה, מפורשת או סמויה באמצעות ביטוים שאינם פולטקלי-קורקט ברוח "כור ההיתוך", היא חברה שאינה פועלת ברוח הדמוקרטיה, הלכותיה נוגדות את הזכות החופשית של כל אדם באשר הוא, להיות אדם חופשי בעל ייחוד ובר דעת במובן הרחב.
האימפריות אשר שלטו בעולם שנים רבות, הצליחו לשלוט בזכות ההבנה העמוקה, שיש להעניק מרחב מחייה גדול לייחודיות האנשים הקהילות והעמים עליהם שלטו, אולם דוקא המאה העשרים, אשר בה התחוללה בניית אימפריה שהמיטה אסון על האנושות, באמצעות כפיית האחדה כוחנית, אינה מצליחה להתרומם, לראות ולהפנים, את הלקח הבסיסי ביותר, מהו באמת כבוד האדם וחירותו, מדוע אין לכפות על בני האדם האחדה מסגרתית, כמיטת סדום שבה לארוך מקצצים את הרגלים ואת רגלי הקצר מותחים.
א-ב בחינוך ביתי טוען שחברה אינה יכולה להיות בריאה וטובה אם מנסים למחוק את הזהות הטבעית והבסיסית של בני האדם המרכיבים אותה ואם מערערים את הסמכות הטבעית של המשפחה אשר היא הגוף האינטימי והחם ממנה צומח האדם.
המטרה בתוך חמש שנים לכל היותר יהיה סוף לעידן חינוך קטינים באמצעות מוסד. בראשית המאה העשרים, התקבלה החלטה פוליטית טובה וראויה להעניק חינוך חינם והשכלה לכל האזרחים, המטרה היתה לפתוח את שערי הדעת לכולם, אולם ההחלטה הראויה והטובה להעניק חינוך חינם לכאורה, [שהרי כספי המדינה הם כספי האזרחים משלמי המיסים], תורגמה בדרך צינית וכוחנית, למצב שבו מנגנון פקידותי לוקח מונופול על החכמה, והוא במפורש ומבלי להסתיר זאת, מנסה בדרך בלתי חוקתית הנוגדת זכויות אדם, לכפות את דעתו עמדותיו ודעותיו על קטינים, באמצעות מגידי שיעור, תוך קביעת חזון ודקלרציה שאינם פוליטקלי-קורקט: יצירת כור היתוך, האחדה ע"י ליבה שהיא כור היתוך מרוכך, ואינטגרציה לכאורה, והכל אחד בפה ואחד בלב בלבד, שכן המוסד החינוכי הציבורי הוא הגורם המרכזי והמוביל, בהעמקת השסע והפילוג בישראל, בסימון מגיל אפס במנגנון יעיל "סלף" ו"נון סלף", דתים מול חילונים, דרוזים מול בדואים, בעלי אי-קיו ממוצע מול מפגרים, בעלי מעמד כלכלי נמוך מול בעלי מעמד כלכלי גבוה, גרמנים,פולנים,רומנים מול מרוקאים מצרים וסורים, ילדים להורים שיודעים לזהות חינוך פרטי במימון ציבורי ,לעומת ילדים אשר מקבלים חינוך ציבורי כתורה מסיני, מורים מקצועיים באיזור מפותח, מול מורים אשר פונים להוראה עקב העובדה שהמקצוע אינו מחייב תואר ראשון, והכל בתוך מערכת אשר מעצם היותה הינה מובנית לעורר גלי אלימות,
יצירת חברה מלאכותית יש מאין, של אוסף ילדים, שכל המשותף להם הוא שנתון גיל וכתובת המגורים של ההורים, דחיסתם במוסד שחיצוניותו דומה להפליא למוסד היחידי שחלילה יפגשו בעתיד המקביל לו - כלא, כליאתם במרחב מחיה מצומצם של כחצי מ"ר אשר אין להם בו טיפת פרטיות אפילו לא בשרותים,אילוצם לשבת שעות ארוכות על כסאות בדרך הגורמת להיזק לעמוד השידרה עם הפסקות קצרות ע"י צלצול פעמון, לחילוץ עצמות, והכל כדי ללמוד חומר בשיטות שאבד עליהן הכלח, חומר שבחלקו הגדול בלתי רלבנטי בעליל לחיים שלהם בהווה קל וחומר שלא יהיה רלבנטי בעתיד לבוא, חומר שהוכח ע"י עשרות מכונים פרטים שניתן להשלים אותו בקלות, בתוך שנתיים עד שלוש לכל היותר במקום ב 12 שנות לימוד, חומר אשר הוכח שהוא מועבר בדרך רשלנית הפוגעת ביכולות העתידיות של הילד ללמוד בכלל, ואשר חרף התראות של האקדמיה, שיטות ההוראה במוסדות אינן מתוקנות בכלל או מתוקנות בפאזה של 20-25 שנים.
מאה שנות חסד של כפיית החינוך במוסד באים אל סיומם בקול ענות חלושה, המערכת גרמה ליצירת אלימות גבוהה בין הילדים לבין עצמם, בין ילדים למורים, בין הורים למורים, תוך העברת מסר חד: לחזק יש יכולת לכפות את רצונו על החלש וככל שהמערכת גדולה יותר וכוחנית יותר כך, היא הולכת ומעצימה את גלי האלימות את קיטוב ואת הפילוג.
א-ב בחינוך ביתי מרחיב את הדקלרציה בחוק הכשרות והאפוטרופוסות "אדם כשיר לזכויות ולחובות מרגע היוולדו ועד ליום מותו", וקובע: "אדם כשיר לזכויות ולחובות מרגע היווצרו ועד ליום מותו", לאף אחד אין חזרה גנרלית לחיים, ואין אדם הרשאי לגזול שישית מחיי הילד רק בגלל שהוא קטין, בתואנה שהוא זקוק לסימולטור לפני "שהחיים שלו יתחילו".
המדינה חייבת להעניק חינוך חינם והיא תחוייב לתת את התקציב לחינוך חינם לכל ילד באשר הוא, תקציב החינוך הוא עבור הילד, לא עבור ההורים ובטח שלא עבור המנגנון הענק והמופרך של המוסד.
הורים וילדים יקבעו חינוך מועדף לילדים שלהם ללא קשר למקום המגורים שלהם, ובלי להצטרך להצהיר, האם הם היום דתים ומחר לא, ומה העומק שתופסת הדת בחיים שלהם, האם הם מעבירים או שאינם מעבירים את האחריות לחינוך הילדים לצד ג', מוסד ציבורי, מוסד פרטי או מורה פרטי, לכמה שנים, ואיך תהייה ההשקעה בחינוך בכסף ובזמן לאורך כל החיים של האדם כולל השכלה גבוהה. זכות הקיום של המוסד החינוכי הציבורי במתכונת נוכחית, תהיה אך ורק לילדים שעקב נסיבות החיים, המוסד הוא למצער הדבר הכי טוב עבורם.
אתר א-ב בחינוך ביתי פועל במגמה ברורה להפוך את משרד החינוך מגוף מונופוליסטי ענק העובד בחוסר שקיפות ומייצר חובות אדירים על חשבון הדורות הבאים, לגוף קטן ויעיל אשר יפנה באינטרנט, חינם אין כסף מידע וחומר בסגנון הרשיונות הפתוחים, החומר בידי המשרד הוא נכס ציבורי החייב לעבור לציבור חינם אין כסף, כאשר כבר היום, עוד בטרם הושלם המהלך שלנו, אתרי האינטנט של המשרד הטובים באמת, אלה שבאמת ובתמים מותאמים לעתיד,ומופיעים בשמות שונים ומשונים רק לא תחת השם משרד החינוך, דורשים רישום ותשלום, חרף העובדה שהחומר שלהם מגיע ישירות מכספי משלם המיסים הישראלי.
אנו בונים עוטף ישראל באהבה. החזון הוא לראות אנשים הלוקחים אחריות מלאה על החיים שלהם, אנשים היודעים לסייע ולהסתייע מעמדת כח, אנשים אשר ידעו שהלימוד אינו מסתיים בתעודות, אלא חופף את החיים מרגע הלידה ועד הסיום, האחריות על הילדים תהיה של ההורים והמשפחה בעזרה וסיוע יפה של הקהילה, ולא ע"י העברת אחריות מתוך עצימת עינים ורשלנות של המשפחה לצד שלישי.
אנו רוצים לראות בעבודה, בסופר, בדואר, בטיול, בבנק, בגן החיות, בשכונה, ברחוב, ערב רב וססגוני של האנשים המרכיבים את עם ישראל וילדיו, אדם לאדם זאב רק אם הוא פועל בחבורה שבה הוא מאבד צלם מאבד את הייחוד והזהות שלו ופועל כבורג, תוך סימון "סלף" ו"נון סלף", אדם לאדם הוא אדם כאשר היחס הוא אחד לאחד, אדם לאדם הוא מלאך, כאשר הוא מגלה אחריות העוברת כחוט השני במעגלי החיים מהבית הפרטי, לקהילה, לחברה אנושית טובה ולמדינה.